דקדוק · בניית משפטים · 8 דקות
מה השעה?
שעות, רבעים, ימים ומערכת השעות של בית הספר, מ-הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ ועד السَّاعَة الثَّالِثَة
בשיעור "לספור דברים" פגשתם את השעה של הרחוב: is-sāʿa khamse w-nuṣṣ, שבנוי בדיוק כמו חמש וחצי. כך אנשים מדברים. הערבית הרשמית, זו ששומעים בחדשות, קוראים במערכת השעות של בית הספר וכותבים במבחן, עושה דבר אחד מפתיע: היא קוראת לשעה במספר סודר. שלוש היא السَّاعَة الثَّالِثَة, "השעה השלישית", כשהעברית אומרת פשוט השעה שלוש.
| שעה | ספרותית (MSA) | תעתיק | עברית | לבנטינית |
|---|---|---|---|---|
| 1:00 | الْوَاحِدَة | al-wāḥida | אַחַת | waḥde |
| 2:00 | الثَّانِيَة | ath-thāniya | שְׁתַּיִם | tintēn |
| 3:00 | الثَّالِثَة | ath-thālitha | שָׁלוֹשׁ | tlāte |
| 4:00 | الرَّابِعَة | ar-rābiʿa | אַרְבַּע | arbaʿa |
| 5:00 | الْخَامِسَة | al-khāmisa | חָמֵשׁ | khamse |
| 6:00 | السَّادِسَة | as-sādisa | שֵׁשׁ | sitte |
| 7:00 | السَّابِعَة | as-sābiʿa | שֶׁבַע | sabʿa |
| 8:00 | الثَّامِنَة | ath-thāmina | שְׁמוֹנֶה | tamānye |
| 9:00 | التَّاسِعَة | at-tāsiʿa | תֵּשַׁע | tisʿa |
| 10:00 | الْعَاشِرَة | al-ʿāshira | עֶשֶׂר | ʿashara |
| 11:00 | الْحَادِيَةَ عَشْرَةَ | al-ḥādiya ʿashra | אַחַת עֶשְׂרֵה | ḥdaʿsh |
| 12:00 | الثَّانِيَةَ عَشْرَةَ | ath-thāniya ʿashra | שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה | tnaʿsh |
למה כולן נגמרות ב-ة? כי سَاعَة היא בנקבה, ולכן גם המספר הסודר שלה חייב להיות בנקבה. העברית מצייתת לאותו היגיון בדרכה שלה: שָׁעָה היא בנקבה, ולכן אומרים השעה שלוש ואף פעם לא השעה שלושה. אחת היא החריגה היחידה. היא الْوَاحِدَة "האחת", ולא الْأُولَى "הראשונה".
רבעים, חצאים ושלישים
אחרי השעה העגולה, הערבית מוסיפה שברים עם وَ "ו־", בדיוק כמו העברית: وَالنِّصْف wa-n-niṣf "והחצי" = וחצי, ו-وَالرُّبْع wa-r-rubʿ "והרבע" = ורבע. לפני השעה העגולה העברית אומרת "רבע לארבע" (רבע לארבע), ואילו הערבית אומרת "ארבע פחות רבע": الرَّابِعَة إِلَّا رُبْعًا. בערבית הספרותית השבר שאחרי إِلَّا מקבל את סיומת ה-‑an שפגשתם אצל kāna. ויש בערבית שבר אחד שהעברית לא משתמשת בו לשעות: השליש, ثُلْث thulth, כלומר עשרים דקות. رُبْع ↔ רֶבַע ו-ثُلْث ↔ שְׁלִישׁ הן מילים קרובות, שתיהן בנויות מהמספרים ארבע ושלוש. לעומת זאת, نِصْف לא קשורה ל-חֵצִי, אז למדו אותה מחדש.
| שעון | ספרותית (MSA) | תעתיק | עברית | לבנטינית |
|---|---|---|---|---|
| 3:10 | الثَّالِثَة وَعَشْر دَقَائِق | ath-thālitha wa-ʿashr daqāʾiq | שלוש ועשרה | tlāte w-ʿashara |
| 3:15 | الثَّالِثَة وَالرُّبْع | ath-thālitha wa-r-rubʿ | שלוש ורבע | tlāte w-rubʿ |
| 3:20 | الثَّالِثَة وَالثُّلْث | ath-thālitha wa-th-thulth | שלוש ועשרים | tlāte w-tult |
| 3:25 | الثَّالِثَة وَالنِّصْف إِلَّا خَمْس دَقَائِق | ath-thālitha wa-n-niṣf illā khams daqāʾiq | שלוש עשרים וחמש | tlāte w-nuṣṣ illa khamse |
| 3:30 | الثَّالِثَة وَالنِّصْف | ath-thālitha wa-n-niṣf | שלוש וחצי | tlāte w-nuṣṣ |
| 3:40 | الرَّابِعَة إِلَّا ثُلْثًا | ar-rābiʿa illā thulthan | עשרים לארבע | arbaʿa illa tult |
| 3:45 | الرَّابِعَة إِلَّا رُبْعًا | ar-rābiʿa illā rubʿan | רבע לארבע | arbaʿa illa rubʿ |
| 3:55 | الرَّابِعَة إِلَّا خَمْس دَقَائِق | ar-rābiʿa illā khams daqāʾiq | חמש לארבע | arbaʿa illa khamse |
לשאול ולענות
- كَمِ السَّاعَة؟כם א-סאעה?kam as-sāʿa?
מה השעה?
מה השעה? مَا هَاشَاءَا؟ma hasha'a?
מילולית "כמה השעה?", בדיוק הניסוח של כמה השעה? הישראלי היומיומי.
- السَّاعَة الْآن الثَّالِثَة وَالرُّبْعא-סאעה אל-אן א-ת'אלת'ה וא-רבעas-sāʿa al-ān ath-thālitha wa-r-rubʿ
השעה עכשיו שלוש ורבע.
השעה עכשיו שלוש ורבע هَاشَاءَا أَخْشَاڤ شَالُوش ڤَارِڤَاhasha'a akhshav shalosh vareva
גם السَّاعَة וגם המספר הסודר נושאים ال, כך שהמשפט נקרא "השעה (היא) השלישית".
- فِي أَيِّ سَاعَة؟פי אי סאעה?fī ayy sāʿa?
באיזו שעה?
באיזו שעה? بِئِيزُو شَاءَا؟be'eizo sha'a?
אפשר גם לשאול פשוט مَتَى؟, כמו מָתַי בעברית.
- يَبْدَأ الدَّرْس فِي السَّاعَة الثَّامِنَةיבדא א-דרס פי א-סאעה א-ת'אמנהyabdaʾ ad-dars fī as-sāʿa ath-thāmina
השיעור מתחיל בשמונה.
השיעור מתחיל בשעה שמונה هَاشِيئُور مَاتْخِيل بِشَاءَا شْمُونِيhashi'ur matkhil besha'a shmone
"ב־" שעה היא "בתוך" בשתי השפות: فِي السَّاعَة = בשעה. ו-ثَامِنَة ↔ שמונה.
ימים, תאריכים ומערכת השעות
| עברית | ערבית | תעתיק | בנוי מ־ |
|---|---|---|---|
| יום ראשון | الْأَحَد | al-aḥad | "אחד": אֶחָד |
| יום שני | الِاثْنَيْن | al-ithnayn | "שניים": שְׁנַיִם |
| יום שלישי | الثُّلَاثَاء | ath-thulāthāʾ | "שלוש": שָׁלוֹשׁ |
| יום רביעי | الْأَرْبِعَاء | al-arbiʿāʾ | "ארבע": אַרְבַּע |
| יום חמישי | الْخَمِيس | al-khamīs | "חמש": חָמֵשׁ |
| יום שישי | الْجُمْعَة | al-jumʿa | "ההתכנסות", לתפילת יום שישי |
| שבת | السَّبْت | as-sabt | השבת: שַׁבָּת |
תאריכים משתמשים במספר סודר בזכר, כי שם העצם הנסתר הוא يَوْم "יום": الْعَاشِر مِن أَيْلُول הוא "העשירי בספטמבר". העברית הרשמית עושה אותו דבר ב-העשירי בספטמבר. ותסתכלו על שם החודש. בלבנט הערבית משתמשת בשמות החודשים הישנים שעברו דרך הארמית, ורבים מהם הם חודשים עבריים שאתם כבר מכירים.
| חודש | ערבית (לבנט) | תעתיק | קרוב עברי |
|---|---|---|---|
| ינואר | كَانُون الثَّانِي | kānūn ath-thānī | — |
| פברואר | شُبَاط | shubāṭ | שְׁבָט |
| מרץ | آذَار | ādhār | אֲדָר |
| אפריל | نَيْسَان | naysān | נִיסָן |
| מאי | أَيَّار | ayyār | אִיָּר |
| יוני | حَزِيرَان | ḥazīrān | — |
| יולי | تَمُّوز | tammūz | תַּמּוּז |
| אוגוסט | آب | āb | אָב |
| ספטמבר | أَيْلُول | aylūl | אֱלוּל |
| אוקטובר | تِشْرِين الْأَوَّل | tishrīn al-awwal | תִּשְׁרֵי |
| נובמבר | تِشْرِين الثَّانِي | tishrīn ath-thānī | — |
| דצמבר | كَانُون الْأَوَّل | kānūn al-awwal | — |
מערכת השעות
- الْحِصَّة الْأُولَى فِي السَّاعَة الثَّامِنَةאל-חצה אל-אולא פי א-סאעה א-ת'אמנהal-ḥiṣṣa al-ūlā fī as-sāʿa ath-thāmina
השיעור הראשון בשמונה.
השיעור הראשון בשעה שמונה هَاشِيئُور هَارِيشُون بِشَاءَا شْمُونِيhashi'ur harishon besha'a shmone
حِصَّة "שיעור, שעת לימוד" היא המילה שתראו במערכת השעות.
- عِنْدَنَا رِيَاضِيَّات يَوْم الِاثْنَيْنענדנא ריאצ'יאת יום אל-את'ניןʿindanā riyāḍiyyāt yawm al-ithnayn
יש לנו מתמטיקה ביום שני.
יש לנו מתמטיקה ביום שני يِش لَانُو مَاتِمَاتِيكَا بِيُوم شِنِيyesh lanu matematika beyom sheni
את ʿindanā פגשתם בשיעור "היה, יהיה, ויש לי". לפני שמות הימים בא يَوْم, כמו יום בעברית, ולא צריך מילת יחס.
- الِاسْتِرَاحَة مِن الْعَاشِرَة إِلَى الْعَاشِرَة وَالرُّبْعאל-אסתראחה מן אל-עאשרה אלא אל-עאשרה וא-רבעal-istirāḥa min al-ʿāshira ilā al-ʿāshira wa-r-rubʿ
ההפסקה מעשר עד עשר ורבע.
ההפסקה מעשר עד עשר ורבע هَاهَافْسَاكَا مِئِسِر أَد إِسِر ڤَارِڤَاhahafsaka me'eser ad eser vareva
مِن… إِلَى… הוא שוב הצמד המקראי מִן… אֶל…. בבתי ספר רבים בלבנט ההפסקה נקראת il-furṣa.
- يَنْتَهِي الدَّوَام فِي الْوَاحِدَة وَالنِّصْفינתהי א-דואם פי אל-ואחדה וא-נצףyantahī ad-dawām fī al-wāḥida wa-n-niṣf
יום הלימודים נגמר באחת וחצי.
הלימודים נגמרים באחת וחצי هَالِيمُودِيم نِگْمَارِيم بِئَاخَات ڤَاخِتْسِيhalimudim nigmarim be'akhat vakhetsi
دَوَام פירושה "שעות עבודה"; בבית הספר, זה יום הלימודים.
- الْيَوْم الْخَمِيس، الْعَاشِر مِن أَيْلُولאל-יום אל-ח'מיס, אל-עאשר מן אילולal-yawm al-khamīs, al-ʿāshir min aylūl
היום יום חמישי, העשירי בספטמבר.
היום יום חמישי, העשירי בספטמבר هَايُوم يُوم خَامِيشِي، هَاءَاسِيرِي بِسِپْتِمْبِرhayom yom khamishi, ha'asiri beseptember
הסודר בזכר al-ʿāshir (בלי ة) מתאים ל-يَوْم הנסתר, בדיוק כמו שהעברית אומרת העשירי.
שיחת שעון ברחוב
- قَدَّيْش السَّاعَة؟אדיש א-סאעה?addēsh is-sāʿa?
מה השעה? (לבנטינית)
כמה השעה? كَامَا هَاشَاءَا؟kama hasha'a?
תשמעו גם kam is-sāʿa?. התשובה משתמשת במספרים רגילים: is-sāʿa tlāte.
- السَّاعَة تْلَاتِة وْرُبْعא-סאעה תלאתה ורבעis-sāʿa tlāte w-rubʿ
השעה שלוש ורבע. (לבנטינית)
השעה שלוש ורבע هَاشَاءَا شَالُوش ڤَارِڤَاhasha'a shalosh vareva
בלי סודר ובלי ال על המספר. זה בדיוק המתכון העברי.
- السَّاعَة كَام؟א-סאעה כאם?is-sāʿa kām?
מה השעה? (מצרית)
בקהיר מילת השאלה באה בסוף: "השעה, כמה?"
- أَرْبَعَة إِلَّا رُبْعארבעה אלא רבעarbaʿa illa rubʿ
רבע לארבע. (מצרית ולבנטינית)
רבע לארבע رِڤَا لِئَارْبَاreva le'arba
הרחוב שומר על إِلَّا אבל מוותר על ה-‑an: illa rubʿ.
- شْحَال فْالسَّاعَة؟שחאל פס-סאעה?shḥāl fe-s-sāʿa?
מה השעה? (מרוקאית)
מילולית "כמה בשעה?" shḥāl היא ה"כמה" של הדארג׳ה.
- الرّْبعَة غِير رْبعא-רבעה ע'יר רבעr-rbeʿa ghīr rbeʿ
רבע לארבע. (מרוקאית)
הדארג׳ה משתמשת ב-ghīr "רק, חוץ מ־" במקום שבו האחרות משתמשות ב-illa, ומוסיפה ה׳ הידיעה לשעה: r-rbeʿa.