דקדוק · בניית משפטים · 8 דקות
היה, יהיה, ויש לי
كَانَ עושה את העבודה של היה, ו-عِنْدِي עושה את העבודה של יש לי
אתם כבר יודעים שבערבית, כמו בעברית, אין פועל "להיות" בהווה: الْبَيْت كَبِير, הבית גדול. אבל ברגע שעוברים לעבר או לעתיד, שתי השפות צריכות פועל של ממש. העברית שולפת את היה ואת יהיה; הערבית שולפת את كَانَ kāna "היה" ואת يَكُونُ yakūnu "יהיה". זה אותו מהלך, באותו מקום. הפועל בנוי על השורש ك-و-ن, שהעברית מכירה כ-כ-ו-ן "להיות יציב, מבוסס": נָכוֹן, כּוֹנֵן, וגם מָכוֹן המקראי, "מקום קבוע", שתואם את مَكَان הערבית, "מקום", גם בשורש וגם בצורה.
| גוף | ערבית | תעתיק | עברית |
|---|---|---|---|
| הייתי | كُنْتُ | kuntu | הָיִיתִי |
| היית (ז׳) | كُنْتَ | kunta | הָיִיתָ |
| היית (נ׳) | كُنْتِ | kunti | הָיִית |
| הוא היה | كَانَ | kāna | הָיָה |
| היא הייתה | كَانَتْ | kānat | הָיְתָה |
| היינו | كُنَّا | kunnā | הָיִינוּ |
| הייתם | كُنْتُم | kuntum | הֱיִיתֶם |
| הם היו | كَانُوا | kānū | הָיוּ |
שימו לב לשני דברים. ראשית, הסיומות הן סיומות העבר שפגשתם בשיעור על זמן עבר: ־tu, ־ta, ־ti, ־nā, ־ū, ובעברית ־תִי, ־תָ, ־ת, ־נוּ, ־וּ. שנית, kāna הוא פועל נחי ע״ו, ולכן ה-wāw האמצעית שלו מופיעה כ-ā ארוכה. ה-ā הזו מתקצרת ל-u בכל פעם שהסיומת מתחילה בעיצור (kuntu, kunnā), בדומה לאופן שבו קָם מתקצר ב-קַמְתִּי. לעתיד מוסיפים sa- לפני צורת ההווה: سَيَكُونُ sa-yakūnu, המקבילה של יִהְיֶה. כדי לומר "לא היה" משתמשים ב-لَمْ يَكُنْ lam yakun או בצורה הפשוטה יותר مَا كَانَ mā kāna.
הסיומת היחידה שרואים: ‑an
וזה הגחמה האמיתית היחידה של kāna. בערבית הספרותית, הנשוא שאחרי كَانَ עובר ליחסת הפעול (accusative), ובמילה לא מיודעת זו הסיומת ‑an: كَانَ الْجَوُّ جَمِيلًا kāna al-jawwu jamīlan, "מזג האוויר היה יפה". בעברית אין יחסות, ולכן הָיָה לא נוגע בנשוא שלו. רוב סיומות היחסה בערבית הן תנועות קצרות שלא רואים בטקסט בלי ניקוד. הסיומת הזו שונה, כי ‑an נכתבת עם alif נוספת: جميلا. לכן זו סיומת היחסה היחידה שאפשר לזהות גם על שלט ברחוב. כמה פעלים מתנהגים באותו אופן, וספרי הדקדוק קוראים להם "האחיות של kāna" (أَخَوَاتُ كَانَ). האחות השימושית ביותר היא لَيْسَ laysa "אינו": لَيْسَ الْبَيْتُ كَبِيرًا, "הבית אינו גדול".
كَانَ ואחיותיה בפעולה
- كَانَ الْجَوُّ جَمِيلًاכאן אל-ג'ו ג'מילןkāna al-jawwu jamīlan
מזג האוויר היה יפה.
מזג האוויר היה יפה مِزِگ هَاءَاڤِير هَايَا يَافِيmezeg ha'avir haya yafe
הנשוא מקבל ‑an: jamīl ← jamīlan. חפשו את ה-alif בסוף جميلا.
- كُنْتُ فِي الْمَدْرَسَةכנת פי אל-מדרסהkuntu fī al-madrasa
הייתי בבית הספר.
הייתי בבית הספר هَايِتِي بِڤِيت هَاسِفِرhayiti beveit hasefer
הנשוא כאן הוא צירוף של מקום ולא שם תואר, ולכן אין ‑an להוסיף.
- كَانَتِ الْمُعَلِّمَةُ مَرِيضَةًכאנת אל-מעלמת מריצ'תןkānat al-muʿallimatu marīḍatan
המורה הייתה חולה.
המורה הייתה חולה هَامُورَا هَايْتَا خُولَاhamora hayta khola
נושא בנקבה מקבל kānat, בדיוק כמו הייתה. על ة נכתבת ‑an כפתחה כפולה (fatḥa) בלבד (ـَةً), בלי alif נוספת.
- سَيَكُونُ الِامْتِحَانُ سَهْلًاסיכון אל-אמתחאן סהלןsa-yakūnu al-imtiḥānu sahlan
המבחן יהיה קל.
המבחן יהיה קל هَامِڤْخَان يِهْيِي كَالhamivkhan yihye kal
sa- + yakūnu = יהיה. גם בעתיד הנשוא מקבל ‑an.
- لَيْسَ الْوَاجِبُ صَعْبًاליס אל-ואג'ב צעבןlaysa al-wājibu ṣaʿban
שיעורי הבית לא קשים.
שיעורי הבית לא קשים شِيئُورِي هَابَايِت لُو كَاشِيمshi'urei habayit lo kashim
laysa היא אחות של kāna: פירושה "אינו", וגם היא מכניסה את הנשוא שלה ל-‑an.
- كَان الْجَوّ حِلُوכאן אל-ג'ו חלוkān il-jaww ḥilu
מזג האוויר היה יפה. (לבנטינית)
הערבית המדוברת משמיטה את סיומות היחסה, ולכן אין ‑an ואין ‑u. kān פשוט שומר על ה-ā הארוכה שלו.
| משמעות | ספרותית (MSA) | לבנטינית | מצרית | מרוקאית | עברית |
|---|---|---|---|---|---|
| הוא היה | kāna | kān | kān | kān | הָיָה |
| הייתי | kuntu | kunt | kunt | kont | הָיִיתִי |
| היא הייתה | kānat | kānat | kānit | kānet | הָיְתָה |
| הוא יהיה | sa-yakūnu | raḥ ykūn | ḥa-ykūn | ghādi ykūn | יִהְיֶה |
| הוא לא היה | lam yakun / mā kāna | mā kān | makānsh | ma kānsh | לֹא הָיָה |
שייכות: בערבית אומרים "אצלי"
לאף אחת מהשפות אין פועל יומיומי "to have". העברית אומרת יֵשׁ לִי. הערבית אומרת عِنْدِي ʿindī, מילולית "אצלי", ממילת היחס عِنْدَ ʿinda, שפירושה "אצל", ממש כמו אֵצֶל העברית. הערבית אפילו לא צריכה את ה-יֵשׁ: "אצלי שאלה", عِنْدِي سُؤَال, הוא כבר משפט שמני שלם. סיומות הכינוי הן אותה ערכה שחיברתם ל-لِ ול-مَعَ בשיעור על המילים הקטנות.
| הבעלים | ערבית (MSA) | תעתיק | לבנטינית | עברית |
|---|---|---|---|---|
| יש לי | عِنْدِي | ʿindī | ʿindi | יֵשׁ לִי |
| יש לך (ז׳) | عِنْدَكَ | ʿindaka | ʿindak | יֵשׁ לְךָ |
| יש לך (נ׳) | عِنْدَكِ | ʿindaki | ʿindik | יֵשׁ לָךְ |
| יש לו | عِنْدَهُ | ʿindahu | ʿindo | יֵשׁ לוֹ |
| יש לה | عِنْدَهَا | ʿindahā | ʿindha | יֵשׁ לָהּ |
| יש לנו | عِنْدَنَا | ʿindanā | ʿinna / ʿindna | יֵשׁ לָנוּ |
| יש לכם | عِنْدَكُم | ʿindakum | ʿindkum | יֵשׁ לָכֶם |
| יש להם | عِنْدَهُم | ʿindahum | ʿindhum | יֵשׁ לָהֶם |
למעשה יש בערבית שלוש דרכים לומר "יש לי", לכל אחת גוון משלה. عِنْدِي ("אצלי") היא ברירת המחדל היומיומית לבעלות על דברים. لِي ("לי") היא ה-לִי העברי עצמו. היא נשמעת רשמית יותר ומתאימה לקרובי משפחה, לזכויות ולדברים "ששייכים". مَعِي ("איתי") פירושה שהדבר עליכם ממש עכשיו, כמו שבעברית אומרים יש עליי או יש איתי.
| ערבית | תעתיק | מילולית | מתי משתמשים | עברית |
|---|---|---|---|---|
| عِنْدِي سَيَّارَة | ʿindī sayyāra | אצלי מכונית | בעלות על דברים (ברירת המחדל היומיומית) | יש לי מכונית |
| لِي أَخ | lī akh | לי אח | משלב רשמי: משפחה, זכויות, שייכות | יש לי אח |
| مَعِي قَلَم | maʿī qalam | איתי עט | מה שאתם נושאים עליכם עכשיו | יש עליי עט |
יש לי, בשלוש דרכים
- عِنْدِي أَخ وَأُخْتענדי אח' ואח'תʿindī akh wa-ukht
יש לי אח ואחות.
יש לי אח ואחות يِش لِي أَخ ڤِئَاخُوتyesh li akh ve'akhot
לא צריך יש: "אצלי אח" הוא משפט שלם. أَخ ↔ אָח הן אותה מילה.
- هَلْ عِنْدَكَ قَلَم؟הל ענדך קלם?hal ʿindak qalam?
יש לך עט?
יש לך עט? يِش لِخَا إِت؟yesh lekha et?
قَلَم וגם קולמוס העברי חוזרים שניהם ל-kalamos היוונית, "קנה".
- مَعِي عَشَرَة شَوَاكِلמעי עשרת שואכלmaʿī ʿasharat shawākil
יש עליי עשרה שקלים.
יש עליי עשרה שקלים يِش أَلَاي أَسَارَا شْكَالِيمyesh alai asara shkalim
مَعَ "עם" פירושה עליכם, ממש עכשיו, בדיוק כמו יש עליי בעברית.
- لِكُلِّ سُؤَالٍ جَوَابלכל סאאלן ג'ואבli-kulli suʾālin jawāb
לכל שאלה יש תשובה.
לכל שאלה יש תשובה لِخُول شِئِلَا يِش تْشُوڤَاlekhol she'ela yesh tshuva
لِ = לְ ו-كُلّ = כָּל. המשפט תואם את העברית מילה במילה, חוץ מה-יש.
אין לי, והיה לי
כדי לומר "אין לי", הערבית הספרותית מציבה لَيْسَ בהתחלה: لَيْسَ عِنْدِي وَقْت, כלומר אין לי זמן. הדיאלקטים המדוברים משתמשים בשלילה הרגילה שלהם: בלבנטינית mā ʿindi, במצרית maʿandīsh, במרוקאית ma ʿendīsh. לעבר ולעתיד הערבית מוסיפה كَانَ או سَيَكُونُ למשפט השייכות, בדיוק כמו שהעברית מוסיפה היה או יהיה ל-יש לי: كَانَ عِنْدِي كَلْب הוא היה לי כלב.
אין לי, היה לי, יהיה לי
- لَيْسَ عِنْدِي وَقْتליס ענדי וקתlaysa ʿindī waqt
אין לי זמן.
אין לי זמן إِين لِي زْمَانein li zman
במשפטי שייכות, لَيْسَ ממלאת את המקום של אין בעברית.
- مَا عِنْدِي وَقْتמא ענדי ואתmā ʿindi waʾt
אין לי זמן. (לבנטינית)
בלבנטינית היומיומית מוסיפים mā בהתחלה (או אומרים ma ʿindīsh). ה-ق הופכת לעצירה סדקית: waqt ← waʾt.
- مَعَنْدِيش فِلُوسמענדיש פלוסmaʿandīsh filūs
אין לי כסף. (מצרית)
אין לי כסף إِين لِي كِسِفein li kesef
בקהיר אומרים ʿandi ועוטפים אותה בשלילה הדו־חלקית ma-…-sh.
- وَاش عنْدك خُوك؟ואש ענדך ח'וך?wāsh ʿendek khūk?
יש לך אח? (מרוקאית)
הדארג׳ה פותחת שאלות כן/לא ב-wāsh, המקבילה שלה ל-هَل. ʿendek היא ʿindak, ו-khūk פירושה "אחיך".
- كَانَ عِنْدِي كَلْبכאן ענדי כלבkāna ʿindī kalb
היה לי כלב.
היה לי כלב هَايَا لِي كِلِڤhaya li kelev
kāna + ʿindī זה בדיוק הָיָה + לִי. ו-كَلْب ↔ כֶּלֶב הן אותה מילה.
- كَانَتْ عِنْدَنَا سَيَّارَةכאנת ענדנא סיארהkānat ʿindanā sayyāra
הייתה לנו מכונית.
הייתה לנו מכונית هَايْتَا لَانُو مِخُونِيتhayta lanu mekhonit
בערבית הרשמית הפועל מתאים לדבר שבבעלות. سَيَّارَة היא בנקבה, ולכן הפועל הוא kānat, כמו בעברית התקנית הייתה לנו מכונית.
- كَان عِنَّا سَيَّارَةכאן ענא סיארהkān ʿinna sayyāra
הייתה לנו מכונית. (לבנטינית)
היה לנו מכונית هَايَا لَانُو مِخُونِيتhaya lanu mekhonit
ברחוב מקפיאים את kān, לא משנה מה שייך למי, בדיוק כמו שעברית הרחוב אומרת היה לנו מכונית.
- سَيَكُونُ عِنْدَكُم امْتِحَانסיכון ענדכם אמתחאןsa-yakūnu ʿindakum imtiḥān
יהיה לכם מבחן.
יהיה לכם מבחן يِهْيِي لَاخِم مِڤْخَانyihye lakhem mivkhan
sa-yakūnu + ʿinda = יהיה + ל־.
| משמעות | ספרותית (MSA) | לבנטינית | מצרית | מרוקאית |
|---|---|---|---|---|
| יש לי | ʿindī | ʿindi | ʿandi | ʿendi |
| אין לי | laysa ʿindī | mā ʿindi / ma ʿindīsh | maʿandīsh | ma ʿendīsh |
| היה לי | kāna ʿindī | kān ʿindi | kān ʿandi | kān ʿendi |
| יש עליי | maʿī | maʿi | maʿāya | mʿāya |
| יש (קיים) | yūjad / hunāka | fīh | fīh | kāyn |
הסתכלו על ה"יש" המרוקאי בשורה האחרונה: kāyn הוא הבינוני של kān, ולכן פירושו המילולי "קיים, הוֹוֶה". הגרסה של הדארג׳ה ל-יש באה מאותו שורש ك-و-ن כמו كَانَ, וכמו נָכוֹן העברי.