דלגו לתוכן
שش

דקדוק · בניית משפטים · 8 דקות

היה, יהיה, ויש לי

كَانَ עושה את העבודה של היה, ו-عِنْدِي עושה את העבודה של יש לי

אתם כבר יודעים שבערבית, כמו בעברית, אין פועל "להיות" בהווה: الْبَيْت كَبِير, הבית גדול. אבל ברגע שעוברים לעבר או לעתיד, שתי השפות צריכות פועל של ממש. העברית שולפת את היה ואת יהיה; הערבית שולפת את كَانَ kāna "היה" ואת يَكُونُ yakūnu "יהיה". זה אותו מהלך, באותו מקום. הפועל בנוי על השורש ك-و-ن, שהעברית מכירה כ-כ-ו-ן "להיות יציב, מבוסס": נָכוֹן, כּוֹנֵן, וגם מָכוֹן המקראי, "מקום קבוע", שתואם את مَكَان הערבית, "מקום", גם בשורש וגם בצורה.

גוףערביתתעתיקעברית
הייתיكُنْتُkuntuהָיִיתִי
היית (ז׳)كُنْتَkuntaהָיִיתָ
היית (נ׳)كُنْتِkuntiהָיִית
הוא היהكَانَkānaהָיָה
היא הייתהكَانَتْkānatהָיְתָה
היינוكُنَّاkunnāהָיִינוּ
הייתםكُنْتُمkuntumהֱיִיתֶם
הם היוكَانُواkānūהָיוּ
كَانَ בעבר, לצד הָיָה

שימו לב לשני דברים. ראשית, הסיומות הן סיומות העבר שפגשתם בשיעור על זמן עבר: ־tu, ־ta, ־ti, ־nā, ־ū, ובעברית ־תִי, ־תָ, ־ת, ־נוּ, ־וּ. שנית, kāna הוא פועל נחי ע״ו, ולכן ה-wāw האמצעית שלו מופיעה כ-ā ארוכה. ה-ā הזו מתקצרת ל-u בכל פעם שהסיומת מתחילה בעיצור (kuntu, kunnā), בדומה לאופן שבו קָם מתקצר ב-קַמְתִּי. לעתיד מוסיפים sa- לפני צורת ההווה: سَيَكُونُ sa-yakūnu, המקבילה של יִהְיֶה. כדי לומר "לא היה" משתמשים ב-لَمْ يَكُنْ lam yakun או בצורה הפשוטה יותר مَا كَانَ mā kāna.

הסיומת היחידה שרואים: ‑an

וזה הגחמה האמיתית היחידה של kāna. בערבית הספרותית, הנשוא שאחרי كَانَ עובר ליחסת הפעול (accusative), ובמילה לא מיודעת זו הסיומת ‑an: كَانَ الْجَوُّ جَمِيلًا kāna al-jawwu jamīlan, "מזג האוויר היה יפה". בעברית אין יחסות, ולכן הָיָה לא נוגע בנשוא שלו. רוב סיומות היחסה בערבית הן תנועות קצרות שלא רואים בטקסט בלי ניקוד. הסיומת הזו שונה, כי ‑an נכתבת עם alif נוספת: جميلا. לכן זו סיומת היחסה היחידה שאפשר לזהות גם על שלט ברחוב. כמה פעלים מתנהגים באותו אופן, וספרי הדקדוק קוראים להם "האחיות של kāna" (أَخَوَاتُ كَانَ). האחות השימושית ביותר היא لَيْسَ laysa "אינו": لَيْسَ الْبَيْتُ كَبِيرًا, "הבית אינו גדול".

كَانَ ואחיותיה בפעולה

  • كَانَ الْجَوُّ جَمِيلًا
    כאן אל-ג'ו ג'מילןkāna al-jawwu jamīlan

    מזג האוויר היה יפה.

    מזג האוויר היה יפה مِزِگ هَاءَاڤِير هَايَا يَافِيmezeg ha'avir haya yafe

    הנשוא מקבל ‑an: jamīl ← jamīlan. חפשו את ה-alif בסוף جميلا.

  • كُنْتُ فِي الْمَدْرَسَة
    כנת פי אל-מדרסהkuntu fī al-madrasa

    הייתי בבית הספר.

    הייתי בבית הספר هَايِتِي بِڤِيت هَاسِفِرhayiti beveit hasefer

    הנשוא כאן הוא צירוף של מקום ולא שם תואר, ולכן אין ‑an להוסיף.

  • كَانَتِ الْمُعَلِّمَةُ مَرِيضَةً
    כאנת אל-מעלמת מריצ'תןkānat al-muʿallimatu marīḍatan

    המורה הייתה חולה.

    המורה הייתה חולה هَامُورَا هَايْتَا خُولَاhamora hayta khola

    נושא בנקבה מקבל kānat, בדיוק כמו הייתה. על ة נכתבת ‑an כפתחה כפולה (fatḥa) בלבד (ـَةً), בלי alif נוספת.

  • سَيَكُونُ الِامْتِحَانُ سَهْلًا
    סיכון אל-אמתחאן סהלןsa-yakūnu al-imtiḥānu sahlan

    המבחן יהיה קל.

    המבחן יהיה קל هَامِڤْخَان يِهْيِي كَالhamivkhan yihye kal

    sa- + yakūnu = יהיה. גם בעתיד הנשוא מקבל ‑an.

  • لَيْسَ الْوَاجِبُ صَعْبًا
    ליס אל-ואג'ב צעבןlaysa al-wājibu ṣaʿban

    שיעורי הבית לא קשים.

    שיעורי הבית לא קשים شِيئُورِي هَابَايِت لُو كَاشِيمshi'urei habayit lo kashim

    laysa היא אחות של kāna: פירושה "אינו", וגם היא מכניסה את הנשוא שלה ל-‑an.

  • كَان الْجَوّ حِلُو
    כאן אל-ג'ו חלוkān il-jaww ḥilu

    מזג האוויר היה יפה. (לבנטינית)

    הערבית המדוברת משמיטה את סיומות היחסה, ולכן אין ‑an ואין ‑u. kān פשוט שומר על ה-ā הארוכה שלו.

משמעותספרותית (MSA)לבנטיניתמצריתמרוקאיתעברית
הוא היהkānakānkānkānהָיָה
הייתיkuntukuntkuntkontהָיִיתִי
היא הייתהkānatkānatkānitkānetהָיְתָה
הוא יהיהsa-yakūnuraḥ ykūnḥa-ykūnghādi ykūnיִהְיֶה
הוא לא היהlam yakun / mā kānamā kānmakānshma kānshלֹא הָיָה
"היה" ו"יהיה" בכל המשלבים

שייכות: בערבית אומרים "אצלי"

לאף אחת מהשפות אין פועל יומיומי "to have". העברית אומרת יֵשׁ לִי. הערבית אומרת عِنْدِي ʿindī, מילולית "אצלי", ממילת היחס عِنْدَ ʿinda, שפירושה "אצל", ממש כמו אֵצֶל העברית. הערבית אפילו לא צריכה את ה-יֵשׁ: "אצלי שאלה", عِنْدِي سُؤَال, הוא כבר משפט שמני שלם. סיומות הכינוי הן אותה ערכה שחיברתם ל-لِ ול-مَعَ בשיעור על המילים הקטנות.

הבעליםערבית (MSA)תעתיקלבנטיניתעברית
יש ליعِنْدِيʿindīʿindiיֵשׁ לִי
יש לך (ז׳)عِنْدَكَʿindakaʿindakיֵשׁ לְךָ
יש לך (נ׳)عِنْدَكِʿindakiʿindikיֵשׁ לָךְ
יש לוعِنْدَهُʿindahuʿindoיֵשׁ לוֹ
יש להعِنْدَهَاʿindahāʿindhaיֵשׁ לָהּ
יש לנוعِنْدَنَاʿindanāʿinna / ʿindnaיֵשׁ לָנוּ
יש לכםعِنْدَكُمʿindakumʿindkumיֵשׁ לָכֶם
יש להםعِنْدَهُمʿindahumʿindhumיֵשׁ לָהֶם
عِنْدَ + כינוי = יֵשׁ לְ־

למעשה יש בערבית שלוש דרכים לומר "יש לי", לכל אחת גוון משלה. عِنْدِي ("אצלי") היא ברירת המחדל היומיומית לבעלות על דברים. لِي ("לי") היא ה-לִי העברי עצמו. היא נשמעת רשמית יותר ומתאימה לקרובי משפחה, לזכויות ולדברים "ששייכים". مَعِي ("איתי") פירושה שהדבר עליכם ממש עכשיו, כמו שבעברית אומרים יש עליי או יש איתי.

ערביתתעתיקמילוליתמתי משתמשיםעברית
عِنْدِي سَيَّارَةʿindī sayyāraאצלי מכוניתבעלות על דברים (ברירת המחדל היומיומית)יש לי מכונית
لِي أَخlī akhלי אחמשלב רשמי: משפחה, זכויות, שייכותיש לי אח
مَعِي قَلَمmaʿī qalamאיתי עטמה שאתם נושאים עליכם עכשיויש עליי עט
שלוש מילות יחס, שלושה גוונים של "יש לי"

יש לי, בשלוש דרכים

  • عِنْدِي أَخ وَأُخْت
    ענדי אח' ואח'תʿindī akh wa-ukht

    יש לי אח ואחות.

    יש לי אח ואחות يِش لِي أَخ ڤِئَاخُوتyesh li akh ve'akhot

    לא צריך יש: "אצלי אח" הוא משפט שלם. أَخ ↔ אָח הן אותה מילה.

  • هَلْ عِنْدَكَ قَلَم؟
    הל ענדך קלם?hal ʿindak qalam?

    יש לך עט?

    יש לך עט? يِش لِخَا إِت؟yesh lekha et?

    قَلَم וגם קולמוס העברי חוזרים שניהם ל-kalamos היוונית, "קנה".

  • مَعِي عَشَرَة شَوَاكِل
    מעי עשרת שואכלmaʿī ʿasharat shawākil

    יש עליי עשרה שקלים.

    יש עליי עשרה שקלים يِش أَلَاي أَسَارَا شْكَالِيمyesh alai asara shkalim

    مَعَ "עם" פירושה עליכם, ממש עכשיו, בדיוק כמו יש עליי בעברית.

  • لِكُلِّ سُؤَالٍ جَوَاب
    לכל סאאלן ג'ואבli-kulli suʾālin jawāb

    לכל שאלה יש תשובה.

    לכל שאלה יש תשובה لِخُول شِئِلَا يِش تْشُوڤَاlekhol she'ela yesh tshuva

    لِ = לְ ו-كُلّ = כָּל. המשפט תואם את העברית מילה במילה, חוץ מה-יש.

אין לי, והיה לי

כדי לומר "אין לי", הערבית הספרותית מציבה لَيْسَ בהתחלה: لَيْسَ عِنْدِي وَقْت, כלומר אין לי זמן. הדיאלקטים המדוברים משתמשים בשלילה הרגילה שלהם: בלבנטינית mā ʿindi, במצרית maʿandīsh, במרוקאית ma ʿendīsh. לעבר ולעתיד הערבית מוסיפה كَانَ או سَيَكُونُ למשפט השייכות, בדיוק כמו שהעברית מוסיפה היה או יהיה ל-יש לי: كَانَ عِنْدِي كَلْب הוא היה לי כלב.

אין לי, היה לי, יהיה לי

  • لَيْسَ عِنْدِي وَقْت
    ליס ענדי וקתlaysa ʿindī waqt

    אין לי זמן.

    אין לי זמן إِين لِي زْمَانein li zman

    במשפטי שייכות, لَيْسَ ממלאת את המקום של אין בעברית.

  • مَا عِنْدِي وَقْت
    מא ענדי ואתmā ʿindi waʾt

    אין לי זמן. (לבנטינית)

    בלבנטינית היומיומית מוסיפים mā בהתחלה (או אומרים ma ʿindīsh). ה-ق הופכת לעצירה סדקית: waqt ← waʾt.

  • مَعَنْدِيش فِلُوس
    מענדיש פלוסmaʿandīsh filūs

    אין לי כסף. (מצרית)

    אין לי כסף إِين لِي كِسِفein li kesef

    בקהיר אומרים ʿandi ועוטפים אותה בשלילה הדו־חלקית ma-…-sh.

  • وَاش عنْدك خُوك؟
    ואש ענדך ח'וך?wāsh ʿendek khūk?

    יש לך אח? (מרוקאית)

    הדארג׳ה פותחת שאלות כן/לא ב-wāsh, המקבילה שלה ל-هَل. ʿendek היא ʿindak, ו-khūk פירושה "אחיך".

  • كَانَ عِنْدِي كَلْب
    כאן ענדי כלבkāna ʿindī kalb

    היה לי כלב.

    היה לי כלב هَايَا لِي كِلِڤhaya li kelev

    kāna + ʿindī זה בדיוק הָיָה + לִי. ו-كَلْب ↔ כֶּלֶב הן אותה מילה.

  • كَانَتْ عِنْدَنَا سَيَّارَة
    כאנת ענדנא סיארהkānat ʿindanā sayyāra

    הייתה לנו מכונית.

    הייתה לנו מכונית هَايْتَا لَانُو مِخُونِيتhayta lanu mekhonit

    בערבית הרשמית הפועל מתאים לדבר שבבעלות. سَيَّارَة היא בנקבה, ולכן הפועל הוא kānat, כמו בעברית התקנית הייתה לנו מכונית.

  • كَان عِنَّا سَيَّارَة
    כאן ענא סיארהkān ʿinna sayyāra

    הייתה לנו מכונית. (לבנטינית)

    היה לנו מכונית هَايَا لَانُو مِخُونِيتhaya lanu mekhonit

    ברחוב מקפיאים את kān, לא משנה מה שייך למי, בדיוק כמו שעברית הרחוב אומרת היה לנו מכונית.

  • سَيَكُونُ عِنْدَكُم امْتِحَان
    סיכון ענדכם אמתחאןsa-yakūnu ʿindakum imtiḥān

    יהיה לכם מבחן.

    יהיה לכם מבחן يِهْيِي لَاخِم مِڤْخَانyihye lakhem mivkhan

    sa-yakūnu + ʿinda = יהיה + ל־.

משמעותספרותית (MSA)לבנטיניתמצריתמרוקאית
יש ליʿindīʿindiʿandiʿendi
אין ליlaysa ʿindīmā ʿindi / ma ʿindīshmaʿandīshma ʿendīsh
היה ליkāna ʿindīkān ʿindikān ʿandikān ʿendi
יש עלייmaʿīmaʿimaʿāyamʿāya
יש (קיים)yūjad / hunākafīhfīhkāyn
"יש לי" ברחוב

הסתכלו על ה"יש" המרוקאי בשורה האחרונה: kāyn הוא הבינוני של kān, ולכן פירושו המילולי "קיים, הוֹוֶה". הגרסה של הדארג׳ה ל-יש באה מאותו שורש ك-و-ن כמו كَانَ, וכמו נָכוֹן העברי.